בקצרה
תותבת על שתלים היא תותבת שמתחברת לכמה שתלים בלסת במקום להישען רק על החניכיים. היא יציבה יותר מתותבת רגילה, זזה פחות בזמן אכילה ודיבור, ובלסת העליונה אפשר לעתים לצמצם את כיסוי החך. יש גרסה נשלפת שמוציאים לניקוי וגרסה קבועה. ההתאמה נקבעת לפי העצם, הבריאות והצרכים.

למה תותבת רגילה זזה?
תותבת שלמה רגילה נשענת על החניכיים ועל רכס העצם שמתחתן. בלסת העליונה החך הרחב יוצר יניקה שעוזרת לה להחזיק. בלסת התחתונה המצב קשה יותר: שטח המגע קטן, והלשון והשרירים סביבה זזים כל הזמן. לכן תותבת תחתונה נוטה לזוז יותר, בעיקר בזמן לעיסה ודיבור.
עם השנים הבעיה יכולה להחמיר. כשאין שורשים בעצם, רכס העצם נוטה להצטמק בהדרגה, והתותבת שהתאימה פעם כבר לא יושבת כמו שצריך. ריפוד מחדש או תותבת חדשה עוזרים, אבל לא עוצרים את התהליך. כאן נכנסים השתלים: הם יוצרים עוגנים יציבים בעצם, שהתותבת יכולה להתחבר אליהם. על סוגי התותבות השונים אפשר לקרוא בעמוד תותבות.
מה זו בעצם תותבת נתמכת שתלים?
הרעיון פשוט: במקום שתל לכל שן חסרה, מחדירים מספר קטן של שתלים ללסת, ועליהם מחברים תותבת שלמה. מספר השתלים והמיקום שלהם נקבעים לפי כמות העצם, הלסת והסוג של התותבת. יש שתי משפחות עיקריות:
תותבת נשלפת על שתלים
התותבת נצמדת לשתלים בעזרת מחברים, למשל לחצניות או פס מתכת שמחבר בין השתלים, ונשלפת לניקוי. היא יציבה הרבה יותר מתותבת רגילה, אבל המטופל מוציא אותה בעצמו כדי לנקות אותה ואת השתלים. בדרך כלל היא דורשת פחות שתלים מפתרון קבוע.
גשר קבוע על שתלים
התותבת מוברגת או מקובעת לשתלים ולא נשלפת בבית. רק הרופא מסיר אותה בביקורות, לפי הצורך. התחושה קרובה יותר לשיניים טבעיות, אבל נדרשים לרוב יותר שתלים ותנאי עצם מתאימים, והניקוי מתחת לגשר דורש כלים והרגלים מיוחדים.
השוואה: תותבת רגילה, תותבת נשלפת על שתלים וגשר קבוע
תותבת רגילה: ללא ניתוח; נשענת על החניכיים; עלולה לזוז, בעיקר בלסת התחתונה; לא עוצרת את הצטמקות העצם; דורשת ריפוד והתאמות לאורך השנים.
תותבת נשלפת על שתלים: דורשת השתלה של מספר שתלים; יציבה משמעותית יותר; נשלפת לניקוי; בלסת העליונה אפשר לעתים לצמצם את כיסוי החך; המחברים נשחקים ומוחלפים מדי פעם.
גשר קבוע על שתלים: דורש לרוב יותר שתלים ועצם מתאימה; לא נשלף בבית; התחושה הקרובה ביותר לשיניים טבעיות; הניקוי מתחתיו דורש הקפדה מיוחדת וביקורות קבועות.
אף אחת מהאפשרויות אינה נכונה לכולם. הבחירה תלויה באנטומיה, בבריאות הכללית, ביכולת לנקות ובהעדפות האישיות.
למי תותבת על שתלים יכולה להתאים?
- מי שמרכיב תותבת שלמה, בעיקר תחתונה, ומתקשה עם היציבות שלה.
- מי שעומד לאבד את השיניים הנותרות ורוצה לתכנן מראש פתרון יציב.
- מי שסובל מרפלקס הקאה או מאי נוחות מכיסוי החך בתותבת עליונה.
- מי שמעדיף פתרון יציב אבל לא מתאים או לא מעוניין בשתל לכל שן.
יש מצבים שדורשים זהירות או הכנה מיוחדת: עישון כבד, סוכרת לא מאוזנת, מחלות מסוימות ותרופות שמשפיעות על העצם, טיפולי הקרנות באזור הראש והצוואר, ומחסור בעצם. חלק מהמצבים האלה אפשר לפתור, למשל בהשלמת עצם או בהרמת סינוס בלסת העליונה, וחלקם מחייבים תיאום עם הרופא המטפל.
איך נראה התהליך?
כל מקרה שונה, אבל ברוב המקרים הדרך נראית בערך כך:
- ייעוץ ובדיקה: שיחה על מה מפריע היום, בדיקה של הפה ושל התותבת הקיימת, ושאלות על הבריאות והתרופות.
- הדמיה ותכנון: צילום, ולעתים קרובות גם הדמיה תלת ממדית של הלסת, כדי לתכנן את מיקום השתלים לפי העצם הקיימת.
- עקירות והכנה, אם צריך: כשיש שיניים שלא ניתן לשמר, מתכננים אם לעקור לפני ההשתלה או באותו ביקור.
- השתלה: החדרת השתלים בהרדמה מקומית. בתקופה שאחרי, בהתאם למקרה, ממשיכים עם תותבת זמנית או מותאמת.
- זמן החלמה וחיבור לעצם: בדרך כלל כמה חודשים, שבהם השתלים מתחברים לעצם. במקרים מסוימים ובתנאים מתאימים אפשר לחבר תותבת כבר בשלב מוקדם יותר, לפי שיקול הרופא.
- הכנת התותבת הסופית: מדידות, התאמת צבע וצורה של השיניים, ובדיקות ניסיון.
- מסירה והתאמות: חיבור התותבת לשתלים, הדרכה על הכנסה, הוצאה וניקוי, וביקורי התאמה בשבועות הראשונים.
האם זה כואב?
ההשתלה נעשית בהרדמה מקומית. בימים שאחרי שכיחים רגישות, נפיחות ולפעמים שטף דם, בדומה לעקירה, והם הולכים ופוחתים במהלך השבוע. ההנחיות להחלמה ניתנות בכתב ומותאמות למקרה שלכם. גם בשלב הזה, סימנים כמו כאב שמחמיר אחרי כמה ימים, חום, נפיחות שגדלה או הפרשה הם סיבה להתקשר למרפאה ולא לחכות.
איך מסתגלים לתותבת החדשה?
גם תותבת יציבה דורשת תקופת הסתגלות. בשבועות הראשונים הלשון והשפתיים לומדות את הצורה החדשה, ולפעמים יש שינוי קל בדיבור או ריור מוגבר. כמה המלצות שעוזרות:
- להתחיל במזון רך, בחתיכות קטנות, וללעוס בשני הצדדים בו זמנית.
- לקרוא בקול רם ולתרגל מילים שקשה להגות.
- להגיע לביקורי ההתאמה גם אם הכול נראה בסדר, כי תיקונים קטנים עושים הבדל גדול.
- לא לנסות לתקן או לכופף את התותבת או את המחברים בעצמכם.
איך שומרים על תותבת על שתלים לאורך שנים?
שתלים לא נפגעים מעששת, אבל הרקמות סביבם יכולות להידלק אם לא מנקים אותן היטב. דלקת כזו יכולה לפגוע בעצם שמחזיקה את השתל. לכן ההיגיינה כאן חשובה לא פחות מאשר בשיניים טבעיות:
- תותבת נשלפת: מוציאים ומנקים אותה כל יום לפי ההוראות, מנקים בעדינות את השתלים והמחברים בפה, ובדרך כלל מוציאים אותה בלילה, אלא אם הרופא הנחה אחרת.
- גשר קבוע: מנקים מתחתיו ובין השתלים בעזרת מברשות בין שיניות, חוט מיוחד או מכשיר השקיה, לפי מה שהודגם לכם.
- ביקורות: ביקורות תקופתיות וניקוי אצל שיננית מאפשרים לזהות מוקדם דלקת, שחיקה של מחברים או בורג שהתרופף.
- החלפת מחברים: בתותבת נשלפת, רכיבי ההחזקה נשחקים עם הזמן ומוחלפים. זה חלק רגיל מהתחזוקה.
מי שחורק שיניים בלילה צריך לספר על כך לרופא, כי חריקה מעמיסה גם על שתלים ועל התותבת.
מה ההבדל בין הלסת העליונה לתחתונה?
בלסת התחתונה, שבה תותבת רגילה זזה הכי הרבה, גם מספר קטן של שתלים יכול לשנות מאוד את תחושת היציבות. לכן אצל רבים זה המקום שבו מתחילים. בלסת העליונה העצם בדרך כלל רכה יותר, וחלל הסינוס מעל הטוחנות מגביל לפעמים את הגובה הזמין. בגלל זה בלסת העליונה נדרשים לא פעם יותר שתלים, ולפעמים הכנה של העצם לפני ההשתלה. יש מטופלים שמתחילים בלסת אחת וממשיכים לשנייה בהמשך, ויש שמתכננים את שתיהן יחד. גם כאן, ההחלטה נעשית לפי ההדמיה והצרכים.
מה קורה לשיניים שעוד נשארו?
לפעמים יש בפה כמה שיניים טבעיות שעדיין מחזיקות, והשאלה היא אם לשמור עליהן. יש מקרים שבהם שן חזקה יכולה לשמש עוגן נוסף או לדחות את הצורך בתותבת מלאה, ויש מקרים שבהם שיניים רופפות מקשות על תכנון יציב. ההמלצה תלויה במצב של כל שן ובתוכנית הכוללת, והרופא יסביר את השיקולים. לפעמים שן שנראית חזקה מתגלה בצילום כשן עם בעיה בשורש, ולפעמים ההפך, ולכן חשוב להסתמך על בדיקה מלאה ולא על תחושה בלבד.
מתי לפנות למרפאה?
- התותבת מתחילה לזוז יותר מהרגיל או שהמחברים לא נצמדים.
- אזור סביב שתל אדום, נפוח או מדמם בצחצוח.
- פצע לחץ בחניכיים שלא עובר תוך כמה ימים.
- שבר או סדק בתותבת, או שן שנפלה ממנה.
- תחושה שבורג או רכיב התרופף בגשר קבוע.
מה אומרים המקורות?
גופים רפואיים כמו Cleveland Clinic מתארים תותבות נתמכות שתלים כפתרון יציב יותר מתותבות רגילות, ומדגישים את חשיבות הניקוי והביקורות לאורך זמן. אפשר לקרוא את ההסבר שלהם בעמוד תותבות על שתלים של Cleveland Clinic.
שאלות שכדאי להביא לייעוץ
- האם העצם שלי מספיקה, או שנדרשת השלמת עצם?
- האם מתאים לי פתרון נשלף או קבוע, ולמה?
- כמה שתלים מתוכננים, ואיפה?
- האם אפשר להשתמש בתותבת הקיימת שלי בתקופת הביניים?
- כמה ביקורים צפויים, ומה לוח הזמנים המשוער?
- מה כוללת התחזוקה לאורך השנים?
- מה מכוסה בקופת החולים או בביטוח השיניים שלי? את זה כדאי לברר מולם מראש.
אם אתם עדיין מתלבטים בין שתל, גשר ותותבת לשן אחת או לכמה שיניים חסרות, יש לנו גם מאמר על בחירה בין שתל, גשר או תותבת.
תותבות על שתלים במרפאה בחדרה
במרפאה של ד"ר יעקובוב ז'וליין ברחוב הגיבורים 84 בחדרה מתבצעים במקום אחד גם ההשתלה וגם השיקום התותבתי, כך שהתכנון נעשה מההתחלה עם התמונה המלאה. אנחנו מציגים את האפשרויות, מסבירים את היתרונות והמגבלות של כל אחת, ומשאירים את ההחלטה אצלכם. על כל סוגי המבנים התותבתיים ניתנת אחריות, בכפוף להקפדה על הוראות הטיפול ועל בדיקות תקופתיות. הייעוץ והטיפול בעברית או ברוסית.
התותבת שלכם זזה, או שאתם רוצים לבדוק אם תותבת על שתלים מתאימה לכם? שלחו הודעת וואטסאפ או התקשרו ונקבע פגישת ייעוץ.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין תותבת רגילה לתותבת על שתלים?
תותבת רגילה נשענת על החניכיים ועלולה לזוז, בעיקר בלסת התחתונה. תותבת על שתלים מתחברת לכמה שתלים בעצם, ולכן היא יציבה יותר בזמן אכילה ודיבור.
האם תותבת על שתלים נשלפת או קבועה?
יש את שתי האפשרויות. תותבת נשלפת נצמדת לשתלים בעזרת מחברים ומוציאים אותה לניקוי. גשר קבוע מוברג או מקובע לשתלים ורק הרופא מסיר אותו. ההתאמה נקבעת בייעוץ.
כמה שתלים צריך לתותבת?
המספר משתנה לפי הלסת, כמות העצם וסוג התותבת. פתרון נשלף דורש בדרך כלל פחות שתלים מגשר קבוע. הרופא יקבע לפי צילום והדמיה.
האם אפשר להשתמש בתותבת הישנה אחרי ההשתלה?
במקרים רבים אפשר להתאים את התותבת הקיימת או להשתמש בתותבת זמנית בתקופת ההחלמה. זה תלוי במקרה ובהנחיית הרופא.
איך מנקים תותבת על שתלים?
תותבת נשלפת מוציאים ומנקים כל יום, וגם את השתלים והמחברים בפה. מתחת לגשר קבוע מנקים בעזרת מברשות בין שיניות, חוט מיוחד או מכשיר השקיה. ביקורות קבועות הן חלק מהשמירה.

