דימום מהחניכיים בצחצוח: מה זה אומר ומה עושים

למה החניכיים מדממות בכלל?

חניכיים בריאות הן ורודות, מוצקות, צמודות לשן ואינן מדממות גם כשמצחצחים ביסודיות. כשהן מדממות, ברוב המקרים הסיבה היא תגובה דלקתית לרובד חיידקי, השכבה הדביקה והשקופה שמצטברת על השיניים כל יום. כשהרובד נשאר על קו החניכיים, הרקמה מגיבה: כלי הדם מתרחבים, החניכיים מתנפחות, מאדימות ונעשות רגישות. מספיק מגע קל של מברשת או חוט דנטלי כדי לגרום לדימום.

עם הזמן רובד שלא הוסר מתקשה והופך לאבנית. אבנית כבר אי אפשר להסיר במברשת רגילה, והמשטח המחוספס שלה מושך עוד חיידקים. כך נוצר מעגל שבו הדלקת מזינה את עצמה. זו הסיבה שבשלב מסוים שיפור ההיגיינה בבית לבדו כבר לא מספיק, ויש צורך בניקוי מקצועי.

האם דימום מהחניכיים הוא תמיד דלקת חניכיים?

ברוב המוחלט של המקרים כן, אבל לא תמיד. יש כמה גורמים נוספים שכדאי להכיר:

• מברשת קשה או צחצוח אגרסיבי. לחץ חזק ותנועות גסות פוגעים ברקמה גם כשהיא בריאה. מברשת רכה ותנועות עדינות עדיפות תמיד.
• התחלה חדשה עם חוט דנטלי. מי שמתחיל להשתמש בחוט או במברשות בין שיניים יראה לעיתים דימום בימים הראשונים. אם הוא פוחת בהדרגה, זה סימן טוב.
• שינויים הורמונליים. בהריון, בגיל ההתבגרות ובתקופות מסוימות אחרות החניכיים רגישות יותר ומגיבות חזק יותר לרובד. דלקת חניכיים של הריון היא תופעה מוכרת, ובדיקה וניקוי במהלך ההריון נחשבים בטוחים ומומלצים.
• תרופות. תרופות לדילול דם עלולות להגביר דימום. חשוב לא להפסיק אותן על דעת עצמכם ולספר עליהן לרופא השיניים.
• מצבים רפואיים כלליים. סוכרת לא מאוזנת קשורה לדלקות חניכיים חמורות יותר. במקרים נדירים דימום נרחב וקל מאוד יכול להעיד על בעיה בקרישה, ואז יש לפנות גם לרופא המשפחה.
• עישון. מעשנים לפעמים מדממים פחות דווקא, כי העישון מצמצם את זרימת הדם לחניכיים. זה עלול להסתיר מחלה פעילה, ולכן אצל מעשנים בדיקה סדירה חשובה במיוחד.

מה ההבדל בין דלקת חניכיים למחלת חניכיים?

ההבחנה הזאת היא לב העניין. דלקת חניכיים (ג'ינגיביטיס) מוגבלת לרקמה הרכה. אין עדיין פגיעה בעצם, והמצב הפיך לגמרי כשמסירים את הגורם. מחלת חניכיים (פריודונטיטיס) היא שלב מתקדם יותר: הדלקת מעמיקה, נוצרים כיסים בין החניכיים לשן, והעצם שמחזיקה את השיניים מתחילה לסגת. אובדן עצם כזה לרוב אינו חוזר מעצמו, ובלי טיפול הוא עלול להוביל לתזוזה של שיניים ובסופו של דבר לאיבודן.

הבעיה היא שהמעבר בין השלבים שקט. מחלת חניכיים כמעט לא כואבת, ולכן רבים מגלים אותה רק כשהשיניים כבר זזות. הדימום הוא לעיתים הסימן היחיד שמופיע מוקדם, ולכן כדאי להתייחס אליו ברצינות. ארגון רופאי השיניים האמריקאי מפרט את הסימנים ואת השלבים במדריך על מחלות חניכיים.

סימנים שמעידים שכדאי להגיע מהר יותר

• דימום שנמשך יותר משבועיים למרות צחצוח נכון
• ריח רע מהפה שלא עובר
• חניכיים שנסוגות ושיניים שנראות ארוכות יותר
• רווחים חדשים בין השיניים או תחושה שהשיניים זזות
• מוגלה, נפיחות מקומית או כאב בלעיסה
• שינוי בנשך או בהתאמה של תותבת קיימת

מה אפשר לעשות בבית כבר מהיום?

אם הדימום התחיל לאחרונה והוא מתון, יש כמה צעדים שעושים הבדל אמיתי תוך ימים ספורים:

1. לא להפסיק לצחצח את האזור שמדמם. זו הטעות הנפוצה ביותר. דווקא האזור שמדמם צריך ניקוי עדין ויסודי, כי שם יושב הרובד.
2. מברשת רכה, פעמיים ביום, כשתי דקות. זווית קלה לכיוון קו החניכיים ותנועות קטנות. מברשת חשמלית עם חיישן לחץ עוזרת לרבים.
3. ניקוי בין השיניים פעם ביום. חוט דנטלי או מברשות בין שיניים בגודל מתאים. השיננית יכולה להתאים את הגודל.
4. משחה עם פלואוריד. לשטוף במעט מים או לא לשטוף בכלל, כדי שהפלואוריד יישאר על השן.
5. מי פה כתוספת בלבד. מי פה אנטיספטיים יכולים לעזור לתקופה קצרה, אבל הם לא מחליפים ניקוי מכני ולא מסירים אבנית.

אם אחרי שבועיים של הקפדה הדימום לא פוחת, כנראה שיש אבנית מתחת לקו החניכיים, ואת זה אפשר להסיר רק בטיפול מקצועי.

איך נראה הטיפול במרפאה?

הצעד הראשון הוא בדיקה. הרופא או השיננית בודקים את החניכיים, מודדים בעדינות את עומק הכיסים סביב כל שן ובמידת הצורך מבקשים צילום כדי להעריך את מצב העצם. המדידה הזו מאפשרת להבדיל בין דלקת שטחית למחלה מתקדמת יותר, והיא הבסיס לתוכנית הטיפול.

בדלקת חניכיים רגילה הטיפול הוא ניקוי אבנית והיגיינת פה מקצועית: הסרת אבנית מעל ומתחת לקו החניכיים בעזרת מכשור אולטרסוני וידני, ליטוש השיניים והדרכה אישית לצחצוח. כשיש כיסים עמוקים יותר, נדרש לעיתים ניקוי עמוק של שורשי השיניים, שנעשה בהרדמה מקומית, בכמה מפגשים לפי אזורים. במקרים מתקדמים נשקלת הפניה להמשך טיפול ייעודי.

רוב המטופלים מרגישים שהחניכיים פחות רגישות תוך ימים עד שבועות אחרי הניקוי, והדימום פוחת ככל שהרקמה מחלימה. ביקור מעקב מאפשר לבדוק שהכיסים הצטמצמו ושהשגרה בבית עובדת.

למה זה חשוב גם למי שמתכנן טיפולים אחרים?

חניכיים דלקתיות הן בסיס לא יציב לכל טיפול. לפני השתלת שיניים חשוב לאזן את מצב החניכיים, כי דלקת סביב שתל יכולה לפגוע בעצם שמחזיקה אותו. לפני כתרים או ציפויים החניכיים צריכות להיות שקטות, אחרת קשה להשיג התאמה מדויקת וקו חניכיים אסתטי. גם הלבנת שיניים נעשית בדרך כלל אחרי ניקוי, כדי שהתוצאה תהיה אחידה והרגישות נמוכה יותר.

ומי שנושא תותבת צריך לדעת שגם תחתיה החניכיים זקוקות לניקוי ולבדיקה. תותבת שלא יושבת טוב יכולה לגרום לפצעים ולדימום מקומי.

האם יש קשר בין חניכיים לבריאות הכללית?

מחקרים רבים מצאו קשר בין מחלת חניכיים לבין מצבים כמו סוכרת ומחלות לב. הקשר עם סוכרת נחשב דו כיווני: סוכרת לא מאוזנת מחמירה את מצב החניכיים, ודלקת חניכיים פעילה עלולה להקשות על איזון הסוכר. לגבי מחלות אחרות, הקשר עדיין נחקר ואין להסיק ממנו יותר ממה שהוכח. המסקנה המעשית פשוטה: שמירה על חניכיים בריאות היא חלק משמירה על הבריאות בכלל, ומי שמתמודד עם מחלה כרונית ירוויח במיוחד מבדיקות סדירות.

איך מונעים את החזרה של הדימום?

אחרי שהחניכיים חזרו לבריאות, המטרה היא לשמור עליהן כך. שגרה ביתית טובה היא הבסיס, אבל גם מי שמצחצח היטב מצטבר אצלו מעט אבנית במקומות שקשה להגיע אליהם. לכן מומלץ לקבוע ניקוי ובדיקה בתדירות שהרופא ממליץ עליה לפי המצב האישי. מי שהייתה לו דלקת חוזרת, מעשנים, חולי סוכרת ומי שיש לו שתלים או כתרים רבים יזדקקו בדרך כלל לתדירות גבוהה יותר.

ועוד טיפ קטן: אם אתם שמים לב לדימום באזור מסוים שוב ושוב, ספרו על כך בביקור הבא. לפעמים הסיבה היא שחזור ישן עם שוליים לא חלקים, סתימה שבולטת מעט או רווח שבו נתקע אוכל, וזה דבר שאפשר לתקן בקלות יחסית.

אילו מוצרים באמת עוזרים לחניכיים מדממות?

על המדף בסופר יש עשרות משחות ומי פה שמבטיחים חניכיים בריאות. חשוב להבין מה כל מוצר יכול לעשות ומה לא. משחת שיניים עם פלואוריד היא הבסיס, והיא מגינה בעיקר מפני עששת. משחות המיועדות לחניכיים מכילות לעיתים רכיבים אנטיבקטריאליים שיכולים לתרום מעט להפחתת הרובד, אבל התרומה העיקרית עדיין מגיעה מהצחצוח עצמו. מי פה עם כלורהקסידין הם חומר יעיל לתקופות קצרות, למשל אחרי טיפול, אבל שימוש ממושך עלול לגרום לכתמים חומים על השיניים ולשינוי בטעם, ולכן משתמשים בהם לפי המלצה ולזמן מוגבל.

הכלי שמשפיע יותר מכל הוא דווקא הפשוט ביותר: מברשת בין שיניים בגודל הנכון. הרובד שבין השיניים הוא המקור של חלק גדול מדלקות החניכיים, ומברשת רגילה לא מגיעה לשם. מי שמתקשה עם חוט דנטלי ימצא לעיתים קרובות שמברשות קטנות או מכשיר השקיה נוחים יותר, והעיקר הוא לבחור שיטה שתתמידו בה כל יום.

ומה לגבי תזונה ותוספים?

תזונה מאוזנת תורמת לבריאות הרקמות, וחוסר חמור בוויטמין C ידוע כגורם לדימום חניכיים, אבל בישראל חוסר כזה נדיר. אין צורך בתוספים מיוחדים כדי לטפל בדלקת חניכיים רגילה, ואין תוסף שיכול להחליף את הסרת הרובד והאבנית. הפחתה של משקאות ממותקים ונשנושים תכופים עוזרת גם לחניכיים וגם למניעת עששת.

מה עושים כשהדימום מופיע סביב שתל?

גם סביב שתלים יכולה להתפתח דלקת, והיא דורשת תשומת לב מיוחדת. בשלב הראשון הדלקת מוגבלת לרקמה הרכה, כמו דלקת חניכיים רגילה. אם היא לא מטופלת, היא עלולה להתקדם ולפגוע בעצם שסביב השתל. דימום בצחצוח סביב שתל, נפיחות או תחושה של אי נוחות הם סיבה להגיע לבדיקה. ניקוי מקצועי סביב שתלים נעשה בכלים מתאימים שאינם שורטים את פני השתל, ובמסגרת ביקורי מעקב קבועים.

מתי לקבוע תור?

אם החניכיים מדממות באופן קבוע, אם הדימום לא פוחת אחרי שבועיים של הקפדה, או אם הופיעו נפיחות, ריח או תזוזה של שיניים, זה הזמן לבדיקה. במרפאה של ד"ר יעקובוב ז'וליין ברחוב הגיבורים 84 בחדרה מקבלים מטופלים בעברית וברוסית, וכל שפה עם קו טלפון משלה. אפשר ליצור קשר בוואטסאפ או בטלפון ולתאם בדיקה וניקוי. ככל שמטפלים מוקדם יותר, הטיפול פשוט יותר והסיכוי לשמור על השיניים לאורך שנים גבוה יותר.

שאלות נפוצות